זרם חשמלי יוצר סביבו קרינה אלקטרומגנטית הבנויה משדות מגנטים וחשמליים. עוצמת הקרינה נמצאת ביחס ישר לעוצמת הזרם במוליכים. בנושא זה נכללים מספר של קרינות שונות, בעלות תכונות שונות זו מזו למשל: קרינת רנטגן, אולטרא-סגול, אור נראה לעין, אינפרא- אדומה, גלי רדיו ועוד. סוגי הקרינות הללו נבדלות לפי אורך הגל. כאשר בוחנים את הנזק הנגרם לאדם, מבחינים בשתי רמות עקריות: קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת. הקרינה המייננת היא בתחום הגלים המאוד קצרים עם פגיעה רבה מאחר והיא נושאת אנרגיה רבה ופוגעת במבנה האטומי והמולקולרי של חומרים. קרינה זו נוצרת מחומרים רדיו-אקטיבים. המחקרים מצביעים כי חשיפה לקרינה בלתי מיינננת לאורך זמן עלולה לפגוע בילדים ב 20% יותר בהשוואה למבוגרים. ההשפעות העיקריות שאובחנו הן לוקמיה ואו פגיעה ברקמות. אירגון הבריאות הראו שקיים קשר אפשרי בין חשיפה לאורך זמן לשדות מגנטיים לבין פגיעה בבריאות, ובעיקר השפעה לרעה על הרכב הדם. עקב ממצאים אילו, פרסם אירגון הבריאות העולמי (WHO) המלצות לגבי כללי זהירות בחשיפה אלקטרו מגנטית בכדי למזער את הנזקים האפשריים במיוחד לילדים, שהם הרגישים ביותר לסכנות בפני קרינה זו.
בישראל קבע המשרד לאיכות הסביבה סף חשיפה בריאותי לשדה מגנטי של 1000MG ולשדה חשמלי 5000V/M .
חשוב להדגיש כי סף זה מתייחס לחשיפה קצרת מועד.
החל משנת 2001 המשרד לאיכות הסביבה המליץ לכל גורמי התכנון הסביבתי ולחברת החשמל לתכנן ולהפעיל את קווי המתח ומתקני ההשנאה החדשים כך שלא יגרמו לחשיפת הציבור לשדה מגנטי העולה על 10MG בממוצע ע"פ 24 שעות ביממה.
ראוי לציון כי הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (IARC) קבע ב 2001 כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על 2MG ,הם גורם אפשרי לסרטן.