שאלות ותשובות בתחום הרעש.
ש : במה מטפל הצו החדש למניעת רעש?
ת: צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת רעש), התש"ס- 2000, קובע קנסות לעובר על החוק. שוטר או מי שהוסמך לכך על ידי המשרד לאיכות הסביבה רשאים לתת דוח למי שגורם לרעש. הצו מטפל בעברות רעש שונות: רעש ממכונות; רעש מכלי רכב; רעש מסירנות, צופרים ואזעקות; רעש משיפוצים; רעש ממוסיקה, שירה ומגבירי קול; רעש ממזגנים; רעש מטלטול פחים ומכלים, וכו'.
ש: מה לעשות במקרה של רעש טורדני? למי ניתן לפנות?
ת:
• כאשר גורם הרעש הוא גוף ציבורי או עסקי ניתן לפנות לרשות המקומית (לרבות היחידה הסביבתית שבתחום הרשות).
• כאשר גורם הרעש אינו גוף ציבורי או עסקי ניתן לפנות למשטרת ישראל. כדאי לרשום את שם השוטר שקיבל את התלונה ומספר האירוע כדי שניתן יהיה לעקוב אחר הטיפול. השוטר רשאי להפסיק את המטרד, ולקנוס את גורם הרעש, על סמך התרשמותו ובלא שישתמש במכשיר למדידת רעש.
• ניתן להגיש תביעה משפטית נגד גורם המטרד.
ש: מהו רעש בלתי סביר?
ת: התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), 1990 מפרטות את רמות מפלסי הרעש המותרות בהתייחס למקום היווצרות המטרד, למשכו של הרעש ולחלק ביממה (יום או לילה) בו נגרם הרעש.
רמות הרעש המותרות באזור מגורים:
• ביום, לרעש שנמשך מעל 9 שעות – dB(A) 50
• בלילה, לרעש הנמשך מעל 30 דקות – dB(A) 40
הוראות אלה אינן חלות על רעש ממטוסים, רכבות, כלי רכב וציוד בנייה.
שאלות ותשובות בנושא רעש משכנים
ש: מהן השעות קבועות בחוק בהן רעש חזק מבית השכנים נחשב כמטרד?
ת: בחוק קיימים שני פרטי עבירה רלוונטיים: גרימת רעש על ידי שירה או צעקה או על ידי הפעלת כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה או מכשירי קול כיוצא באלה, בין השעות 24:00 ל – 06:00 למחרת. העבירה גוררת קנס בסך 350 ש"ח ליחיד, ולתאגיד – כפל קנס. אותה עבירה, אולם בין השעות 14:00 – 16:00, או בין השעות 23:00 – 24:00 או בין השעות 06:00 – 07:00 (פרט 10), גוררת קנס בסך 250 ש"ח ליחיד, ולתאגיד – כפל קנס.
ש: מה לעשות במקרה של רעש מפריע שמקורו בשכנים?
ת: ראשית מומלץ לפנות אל גורם הרעש בבקשה להפסיק את המטרד. פניה אדיבה, סובלנות והבנה הדדית הם פתרונות מהירים ונעימים לכל המעורבים. יש לקחת בחשבון שברוב המקרים השכנים אינם מודעים לנזק ולסבל שהם גורמים באמצעות רעש.
ניתן גם לפנות למשטרת ישראל. כדאי לרשום את שם השוטר שקיבל את התלונה ומספר האירוע כדי שניתן יהיה לעקוב אחר הטיפול. השוטר רשאי להפסיק את המטרד, ולקנוס את גורם הרעש, על סמך התרשמותו ובלא שישתמש במכשיר למדידת רעש.
אפשרות אחרת היא להגיש תביעה משפטית נגד גורם המטרד.
שאלות ותשובות בנושא רעש ממזגנים
ש: כיצד ניתן לפתור סכסוך שכנים שמקורו ברעש הבוקע ממזגן?
ת: לשני הצדדים, בעל המזגן והמתלונן, מומלץ להגיע להסדר פשרה בטרם פונים לערכאות. פשרה מעצם טיבה הנה, מחד, נכונות המתלונן להסתגל לרמת מפגע מסוימת, ומאידך, נכונותו של בעל המזגן להתאים את עצמו לשעות המנוחה של המתלונן.
במסגרת ההסדר ניתן לדאוג ל:
1) מיגון אקוסטי. תפקידו של המיגון האקוסטי הוא להוריד את הרעש שנגרם כתוצאה מהפעלת המזגן אל רמה המותרת בתקנות. המיגון האקוסטי הנכון לא יפגע בתפוקת המזגן ופעילותו התקינה וכן לא יזיק לחזות הבניין. הצורה הנפוצה ביותר של מיגון אקוסטי למזגנים היא מעטפת אקוסטית למעבה.
2) העברת יחידת העיבוי (אם מדובר במזגן מפוצל) למקום בו לא ייגרם מטרד לשכנים לפי ההמלצות למיקום המזגן שפורטו לעיל.
3) שעות הפעלה מסוימות (כאשר בדרך כלל השעות "הרגישות" הן שעות הצהריים והלילה).
ש: מדוע עלולים המזגנים הביתיים לגרום למטרדי רעש?
ת: התקנה לא נכונה של המזגן או שימוש במזגן לא תקין עלולים לגרום לרעש חזק ומפריע, השולל מהשכנים את היכולת להנאה סבירה מרכושם עד כדי גרימת נזק כלכלי של ממש.
ש: אילו סוגי מזגנים קיימים היום בשוק?
ת: קיימים שני סוגי מזגנים:
- מזגן חלון – מזגן זה ממוקם בקיר החלון החיצוני של חדר, והוא מכיל את כל הרכיבים ביחד (מדחס, מעבה, מסנן אוויר ומפזר האוויר).
- מזגן מפוצל – במזגן זה יחידת העיבוי, הכוללת מעבה, מדחס ומאוורר, נמצאת מחוץ לדירה. בתוך הדירה נמצאים: מסנן האוויר ומפזר האוויר, המעביר את האוויר הממוזג למקומות הרצויים על ידי תעלות/צינורות אספקה. מבנה זה מאפשר להרחיק את יחידת העיבוי, הגורם העיקרי לרעש, למקום בו לא תפריע.
ש: כיצד יש להתקין את המזגן על מנת למנוע מטרדי רעש מהשכנים?
ת: יש להתקין את המזגן במקום שבו לא ייגרם מטרד לשכנים באותו בניין או לשכנים בבניינים הסמוכים.
יש להקפיד שהמזגן לא יהיה קרוב לחלונות החדרים שבהם נדרש שקט, ובמיוחד יש להרחיקו מחדרי שינה ומגורים בדירות שכנות.
אפשר למקם את המזגן בקפל אנכי של המבנה, שבו אין חלונות, או ליד מרפסת שירות ושטח אחסון.
ניתן גם להיעזר במקומות מוסתרים הקיימים בבתים – כגון פינות שקועות.
בבנייה חדשה רצוי להתקין מסתור עבור כל המעבים שיהיו בבניין, וצריך להתחשב בעובדה שגידול במספר המזגנים מעלה את רמת הרעש. יש להבטיח שהרמה הכוללת של הרעש לא תעבור את המותר.
ש: מהי רמת הרעש הצפויה ממזגנים?
ת: רמת הרעש הצפויה במרחק של מטר מהמזגן היא בטווח שבין 50 ל- 75 דציבל. ההבדלים במפלסי הרעש הם בהתאם לסוגי המזגנים ולהספקיהם. בתכנון נכון של ההתקנה אפשר להפחית את מפלס הרעש ב- 15 דציבל לכל היותר.
גם לרמת התחזוקה השפעה על הרעש. כאשר המזגן מתיישן, ניתן למזער את מפלס הרעש, לדוגמא, על ידי החלפת מנוע ושימוש בכנף משופרת.
מאחר והתקנות מחמירות יותר בשעת לילה (בין 22:01 ל-05:59), הרי שאם קיימת חריגה במפלס הרעש של המזגן בשעות הלילה ואין אפשרות מתאימה להפחתת רעש המזגן, לא תותר הפעלתו בלילה.
ש: מהי החקיקה הרלוונטית לנושא רעש ממזגנים?
ת: רעש הוא מטרד. החוק המטפל במטרדים הוא פקודת הנזיקין (נוסח חדש), והחוק המטפל במטרד הרעש הוא החוק למניעת מפגעים. מכוח חוק זה הותקנוהתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן – 1990, המגדירות את רמות הרעש המותרות, והתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ב – 1992 אשר מתייחסות מפורשות למזגני אוויר – הן למזגנים קיימים (איסור הפעלה בתנאים מסוימים) והן למזגנים חדשים (התקנת המזגן מחייבת התייחסות לרמות הרעש מהמזגן בהתאם למרחק בינו לבין קולט רעש פוטנציאלי).
החוקים והתקנות למניעת מפגעים באים לקבוע אם הרעש הנשמע בדירת המתלונן מהווה מטרד.
מטרד יכול להיווצר כאשר רמת הרעש הנשמעת בדירת מגורים עולה על המותר בתקנות, או כאשר הרעש חזק ומהווה הפרעה של ממש למתלונן. במלים אחרות, החוקים המגדירים מטרד אינם משתמשים רק במדדים אוביקטיביים, בעוד התקנות קובעות מדד אובייקטיבי למטרד (מעל רמת דציבלים מסוימת).
התקנות מ- 1990 אינן מתייחסות למקור ממנו מוקרן רעש, אלא לרמת הרעש כפי שהיא נמדדת בבית המתלונן. על כן השיטה בה מודדים את הרעש מהמזגן היא מדידת "רעש הרקע" (הרעש בדירה ללא המזגן) ומדידת הרעש המצטבר (עם הפעלת המזגן). הפחתת רעש הרקע מהרעש המצטבר נותנת את רעש המזגן בלבד. יש לבדוק האם רעש זה חורג מהמותר בתקנות.
בנוסף, יש לשים לב כי התקנות מחלקות את היממה לשעות היום והלילה והן לעובדה, כי רמת הרעש המותרת תלויה במשך הזמן שבו נמשך הרעש (ככל שהרעש נמשך יותר זמן – מתיר החוק רמת רעש נמוכה יותר).
ש: האם רעש יכול להיחשב למטרד גם כאשר הוא אינו עולה על המותר בתקנות?
ת: כן. במקרה כזה השיקול המכריע הוא שיקול דעתו של בית המשפט, שכבר פסק בעבר, כי "יש ומדידות אוביקטיביות אינן משקפות תחושה סובייקטיבית של אדם".
מטרת התקנות היא להקל על ההוכחה שאכן הרעש מהווה מטרד, אולם הדרך להראות שהרעש אכן מהווה מטרד לא הוגבלה רק לדרך המדידה, ומספיק שהמתלונן ישכנע את בית המשפט כי רמת הרעש חזקה ומפריעה.
ש: מה לעשות אם הרעש מוקרן ממזגן המותקן בבית עסק?
ת: כאשר הרעש מוקרן מבית עסק, יש לרשות המקומית אפשרות לאכוף את החוקים הסביבתיים באמצעות חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. לפי חוק זה מוסמכת הרשות המקומית להוסיף תנאים מיוחדים לרשיון העסק. בתנאים אלה יפורטו התנאים שיבטיחו מניעת המפגע.
הרשות המקומית יכולה לחייב את בעל העסק לשמור על רמת רעש הקבועה בתקנות. לצורך כך יש לפנות למחלקה לאיכות הסביבה של הרשות המקומית במקום מגוריך. הרשות תבצע את המדידה האקוסטית בביתך כפי שנדרש בתקנות, ואם אכן רמת הרעש מתגלה כגבוהה מהמותר, תטפל הרשות בכך.
הרשות המקומית מטפלת בעיקר ברעש המוקרן מבית עסק, ממוסד ציבורי או מפעילות תעשייתית. אם הרעש מוקרן מבית פרטי, ניתן לבצע את המדידה גם באמצעות מומחה אקוסטי פרטי. להזכירך, החוק אינו מחייב מדידת רמת הרעש לצורך הקביעה שמדובר ב"מטרד", אולם מובן כי יש בכך לייעל ולפשט את הוכחת צידוק התלונה.
ש: מה לעשות אם הרעש מוקרן ממזגן המותקן בדירתו של השכן?
ת: כאשר הרעש מוקרן מדירתו של שכן בבית משותף, ניתן לפעול נגד מקור הרעש באמצעות החוקים המתייחסים לנושא התקנת המזגן, שהם חוק התכנון והבנייה וחוק המקרקעין. על-פי חוקים אלה, התקנת מזגן מסוג כלשהו נחשבת "תוספת בנייה" ועל כן מחייבת היתר מטעם השכנים בתוקף זכות הקניין של הרכוש המשותף.
על כך כבר אמר בית המשפט, כי התקנת מזגן בקיר החיצוני של בית משותף מהווה פגיעה ברכוש המשותף, אלא אם קיבל המתקין את אישור האסיפה הכללית של בעלי הדירות. בכל מקרה אחר יורה בית המשפט למתקין המזגן להסיר אותו לאלתר.
שאלות ותשובות בנושא שמחות ואירועים
ש: מי מטפל בתלונות על רעש שנגרם כתוצאה ממקומות בילוי, כגון דיסקוטקים או מועדונים?
ת: יש לפנות אל הרשות המקומית בבקשה לטפל במטרד. הגורמים האחראים מטעם הרשות המקומית הם: פיקוח עירוני, הממונה על איכות הסביבה ומחלקת רישוי עסקים. כמו כן, ניתן לפנות למשטרת ישראל.
ש: מה לעשות במקרה של רעש הנגרם כתוצאה מאירועים שמארגנת הרשות המקומית (כמו עצרות ופסטיבלים למיניהם)?
ת: יש לבדוק שלקיום האירוע ניתן אישור של המחלקה לאיכות הסביבה של העירייה ומה הם התנאים שנקבעו לקיום האירוע (שעת סיום האירוע, מגבלות על מפלסי הרעש וכו'). כאשר אין אישור או לא מתקיימים התנאים, יש לפנות למשטרת ישראל.
שאלות ותשובות בנושא דרכים וכלי תחבורה
ש: מהו רעש בלתי סביר מדרכים?
ת: מפלס רעש בלתי סביר מדרכים הוא רעש שעולה על dB(A) 64 כאשר ההתייחסות היא לרעש הנמדד מחוץ לבנין בשעה שהרעש הוא גבוה ביותר.
כאשר רעש הרקע גבוה, או כאשר מדובר על כבישים שתוכננו ובוצעו לפני 1995, מפלס רעש בלתי סביר הוא רעש שמעל dB(A) 67.
במקרים מסוימים המשרד לאיכות הסביבה מאשר עבור הדרכים הקיימות שבהן מבצעים הרחבה מפלס רעש של עד dB(A) 70.