בדיקות חשמל

חברתי מבצעת בדיקות מתקני חשמל כגון:

  • בתי מגורים
  • מוסדות חינוך (גני ילדים, בתי ספר, מתנ"סים)
  • מפעלים
  • משרדים
  • קיבוצים
  • תאורת רחובות
  • חוות דעת מקצועית עבור בוררות ובתי משפט.

הבודקים הינם בודקים מורשים ומוסמכים ע"י משרד העבודה והרווחה אגף רישוי חשמלאים.

.

ביצוע בדיקות החשמל כולל:

  • בדיקה ויזואלית של המבנה, מערכת החשמל בהתאם לחוק החשמל משנת 1954.
  • בדיקת לוח החשמל.
  • ביצוע בדיקת הבדדה (מגר) של כל הקווים.
  • ביצוע בדיקת לולאת התקלה במעגל הראשי LT.
  • ביצוע בדיקת תקינות מערך הארקה ורציפות הארקה לכל מסלולה של המערכת .
  • ביצוע בדיקת עמידה בתקנים, לדוגמא בתאורת רחובות.
  • ביצוע בדיקת תו תקן לאביזרים בעיקר בתאורת רחובות.
  • הנפקת דוח מסכם המאשר את חיבור המערכת למקור הזנה וכן רשימת ליקויים לתיקון במידה ונמצאו.

בדיקות מערכות חשמל

בדיקה תקופתית של מערכת חשמל או בדיקה לפני כניסה למגורים בדירה אינה מותרות ,אלא פעולות מצילות חיים . על אחת כמה וכמה חשוב להזמין חשמלאי כשמתגלים סימנים חשודים – שקעים שמשנים צבע , ריח שרוף , מכשירים שמקצרים , תחושה של זרם חשמלי במים וכדומה , כל אלו מהווים תמרורי אזהרה שמחייבים התייחסות דחופה .

התקנה של אמצעי ההארקה מחוייבת בבתים חדשים בישראל , על פי חוק , מאז שנת 1978 .

בבתים ישנים יותר קיים סיכוי שאמצעי ההארקה מחובר רק למטבח או שלא הותקן מעולם . בדיקת הארקה יש לבצע לפחות אחת לעשר שנים . אם אתם גרים בבית ישן – חובה לבצע את הבדיקה לפחות אחת לחמש שנים .

חשמלאים רבים אומרים כי הבעיה ניכרת לא רק בדירות ישנות אלא גם במקרים של דירות שכורות ומגדירים את הבעיה כלא פחות מסכנת חיים

bdikat maarahot hashmal new

על מה חשוב להקפיד ?

יש לציין כי ללא הארקה תקינה ממסר הפחת לא יעבוד וכך למעשה אתם נשארים נטולי הגנות מפני סכנת התחשמלות . חשוב להקפיד שההארקה מחוברת היטב לקרקע ובנוסף לבדוק את תקינות המפסק מדי 3-6 חודשים על ידי לחיצה על כפתור בצידו .

עוד חשוב מאוד להקפיד כי בעת עבודות אינסטלציה של החלפת צנרת ביתית ובעת החלפת צנרת למקלחת או דוד ההארקה לא תנותק , ובכל מקרה תהיה מחוברת בתום העבודה .

הזמנתם חשמלאי לביצוע כל עבודה אחרת בבית ? בקשו ממנו לבדוק את תקינות ההארקה בדירה . פעמים רבות זה לא כרוך בתוספת תשלום כלל , ואם כן אז תוספת זניחה לעומת הסכנה העצומה לבטיחותכם בבית נטול הארקה

לא כל עבודת חשמל יכולה להתבצע על ידי כל חשמלאי מוסמך . ישנם שלושים סוגים של דרגות והיתרים לחשמלאים שמעניק משרד התמ"ת באמצעות היחידה לרישוי חשמלאים , ו"חשמלאי מוסמך" (דרגה 200) הוא רק אחד מהם .

במקרים בהם יש צורך בבדיקה מיוחדת עבור ביקורת חברת חשמל, בדיקת הארקה , בדיקת מערכת חשמל בבית חדש או אחרי שיפוץ כללי וכדומה , נדרש בעל מקצוע בדרגת חשמלאי בודק , אחרת לבדיקה – טובה יותר או פחות – אין כל תוקף חוקי .

מלבד הסיכון הכרוך בשימוש במתקן חשמל או במערכת חשמל ביתית שלא נבדקו, קיום ותקינות הבדיקה מבחינה טכנית ופורמלית הם גם בעלי השלכות חוקיות . אם חס וחלילה יקרה משהו (לדוגמה : נותן שירות כלשהו יתחשמל, חס וחלילה, בשעה שהוא בביתכם) , השאלה אם התבצעה בדיקה או לא ומי ביצע , תהפוך רלוונטית מאד .

דרגות חשמלאי בודק

ישנן שלוש דרגות של היתרי חשמלאי בודק שמוכרות על ידי משרד התמ"ת :

חשמלאי בודק – 1) דרגה 610).
מורשה לבצע בדיקות במתקני חשמל תלת-פאזיים במתח נמוך בזרם של עד 3
x80אמפר . כלומר , בעל דרגה זו יכול לבצע בדיקות ברוב הדירות והבתים הפרטיים .

חשמלאי בודק – 2) דרגה 620) .
מורשה לבצע בדיקות במתקני חשמל תלת – פאזיים במתח נמוך בזרם של עד 3
x250אמפר . כלומר , מספיק לרוב בתי המגורים , המשרדים והמפעלים הקטנים .

חשמלאי בודק – 3) דרגה 630) .
רשאי לבצע בדיקות בכל מתקני החשמל ללא הגבלה
.

איך בודקים חשמלאי בודק

מכיוון שבדיקות חשמל הן דבר שלא כדאי להקל בו ראש , וכדאי לנקוט בכל אמצעי זהירות אפשרי , מומלץ לבדוק שבעל המקצוע שאת שירותיו שכרתם אכן עומדים בקריטריונים .

באתר משרד התמ"ת אפשר למצוא רשימת חשמלאים בודקים , הכוללת פרטים מלאים על בעלי היתרי חשמלאי בודק בישראל .

המאגר כולל , עבור כל חשמלאי בודק , את הפרטים הבאים : שם , דרגה , מספר רישיון , עיר מגורים , תאריך הוצאת הרישיון ותאריך התוקף שלו . ניתן לסנן בקלות את הרשימה בחיפוש לפי שם ועיר .

שימו לב שתוקף הבדיקה שתיערך אצלכם תלוי , בין השאר , גם בתוקף הרישיון של החשמלאי הבודק . כלומר , עליכם לבדוק לא רק שהוסמך כחוק אלא שהרישיון שלו בתוקף .

(מתוך אתר מקצוענים של YNET )

בהמשך יערוך בודק החשמל את המדידות הבאות :

  1. בדיקת התנגדות הבידוד (על ידי מגר) של כל הקווים
  2. בדיקת רציפות מוליכי הארקה במתקן
  3. בדיקת ממסרי פחת
  4. בדיקת התנגדות לולאת התקלה במעגל הראשי LT
  5. בדיקת סלקטיביות וכיול הגנות
  6. בדיקת תרמוגרפיה ללוחות החשמל
  7. בדיקת תקינות פעולת לחצני החירום
  8. בדיקת פעולת תאורת חירום ושלטי התמצאות – בדיקת תקינות מערכת תאורת חירום ושלטי התמצאות ומיקומם
  9. בדיקת מערכת החשמל כלפי חוק החשמל והתקן הישראלי

בסיום הבדיקה יימסר ללקוח דוח בודק חשמל חשמלאי בודק מקיף המכיל את כל ממצאי בדיקת החשמל והדרכים לטיפול בליקויים במידה וקיימים .

תעודת בדיקת מתקן החשמל תתאים גם לדרישות חברות ביטוח , רישוי עסקים וכיבוי אש

סוגי בדיקות המבוצעות על ידינו :

1. בדיקת בודק חשמל מוסמך – לכיבוי אש מכבי אש
2. בדיקת בודק חשמל מוסמך – לרישוי עסקים רישיון עסק
3. בדיקת בודק חשמל מוסמך – על פי דרישות חברות ביטוח
4. בדיקת חשמלאי בודק מוסמך – לביקורת תקופתית בקניונים , קיבוצים , ומוסדות חינוך
5. בדיקת תרמוגרפיה ללוחות חשמל במפעלים , מוסכים , נגריות וחברות הייטק

1. כללי

בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט), אין התייחסות מיוחדת לאופן ביצוע הגנה בפני חשמול של מתקני תאורה. יחד עם זאת בהתאם לתקנות הללו, כל מתקן חשמלי צריך להיות מוגן בפני חשמול תוך יישום אחד מאמצעי ההגנה בפני חשמול המותרים לשימוש. אמצעי ההגנה בפני חשמול המקובל במקרה של מתקני תאורה הוא הארקת הגנה (TT), אולם ניתן ליישם גם אמצעי הגנה בפני חשמול אחרים כגון: איפוס (TN-S ,TN-C-S) ובידוד מגן.

2. תחום תוקף הנוהל

נוהל זה מגדיר את אמצעי ההגנה בפני חשמול אותם ניתן ליישם במתקני תאורה, תוך התייחסות להיבטים הטכניים של אופן יישום כל אחד מאמצעי ההגנה בפני חשמול האפשריים וכן התייחסות לבדיקת אמצעי ההגנה בפני חשמול המיושם במתקן. בנוהל מוזכר הנוהל הבא:

06-16-11 – בדיקת מתקני חשמל של לקוחות – דרישות כלליות.

3.חלות הנוהל

נוהל זה חל על מתקני תאורה של לקוחות המתחברים למערכת האספקה של חברת החשמל.

4. האחריות ליישום הנוהל

האחריות ליישום הנדרש בנוהל זה מוטלת על מנהלי מחלקות לקוחות טכניות במחוזות ועל בודקי המתקנים מטעם חברת החשמל המבצעים בדיקות של מתקני חשמל בטרם חיבורם לרשת האספקה. המחלקה לייעול הצריכה תעביר את הדרישות המופיעות בנוהל זה לידיעת ציבור העוסקים בחשמל, באמצעות ערוצי "פאזה אחרת".

5. יישום אמצעי הגנה בפני חשמול במתקני תאורה להלן התייחסות לאופן היישום של אמצעי ההגנה בפני חשמול השונים האפשריים במתקני תאורה:

  •  הארקת הגנה(TT).
  • איפוס(TN-S ,TN-C-S)
  •  בידוד מגן.

5.1. הארקת המיתקן תבוצע באמצעות מוליך נחושת חשוף, השלם לכל אורכו (מוליך הארקה ראשי) בחתך 35 ממ"ר לפחות (מכיוון שהוא משמש כאלקטרודה אופקית) הטמון באדמה בעומק מתאים, בהתאם למוגדר בתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך) – העומק המזערי של הנקודה העליונה של הכבל הטמון באדמה הוא:

  •  בקרקע סלעית – 60 ס"מ.
  •  באדמה או בחול – 80 ס"מ
  •  לאורך מסלול של כביש או מתחת למשטח המיועד לנסיעה – 100 ס"מ.

החיבור בין מוליך ההארקה הראשי לבין הגוף המתכתי של עמודי התאורה יבוצע בהתאם לאחת השיטות המתוארות באיור שבנספח 1 לנוהל. במקרים שבהם עכבת לולאת התקלה לא תתאים לנדרש בתקנה 42 בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט) יש להוסיף אלקטרודות הארקה אנכיות עד לקבלת הערכים הנדרשים או ליישם אמצעי הגנה בפני חשמול אחר.

5.2 איפוס(TN-S ,TN-C-S)

הארקת המיתקן תבוצע באמצעות מוליך נחושת חשוף, השלם לכל אורכו (מוליך הארקה ראשי) בחתך 35 ממ"ר לפחות (מכיוון שהוא משמש כאלקטרודה אופקית) הטמון באדמה בעומק מתאים, בהתאם לעומק ההטמנה המוגדר בתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך) – העומק המזערי של הנקודה העליונה של הכבל הטמון באדמה הוא:

  •  בקרקע סלעית – 60 ס"מ.
  •  באדמה או בחול – 80 ס"מ.
  •  לאורך מסלול של כביש או מתחת למשטח המיועד לנסיעה – 100 ס"מ.

החיבור בין מוליך ההארקה הראשי לבין הגוף המתכתי של עמודי התאורה יבוצע בהתאם לאחת השיטות המתוארות באיור שבנספח 1 לנוהל. במקרים בהם ההתנגדות של אלקטרודת ההארקה ביחס למסה הכללית של האדמה (לפני ביצוע האיפוס) תהיה מעל 20 אוהם יש להוסיף אלקטרודות הארקה אנכיות עד לקבלת הערכים הנדרשים, או ליישם אמצעי הגנה בפני חשמול אחר.

ביצוע השוואת פוטנציאליים

הגנה בפני חשמול בשיטת האיפוס מחייבת ביצוע השוואת פוטנציאליים

יש לבצע השוואת פוטנציאליים בסביבת מרכזיית התאורה ובסביבה הקרובה של כל עמוד תאורה. ניתן לבצע זאת על ידי הטמנת מוליך נחושת חשוף בעל שטח חתך של 35 ממ"ר לפחות מסביב למרכזיית התאורה ומסביב כל אחד מעמודי התאורה (במרחק של כ- 1 מטר מסביב למרכזיה ולכל אחד מעמודי התאורה ). עומק ההטמנה של מוליך זה יהיה בהתאם לעומק ההטמנה המוגדר בתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך). כל מוליך כזה יחובר אל פס ההארקות של מרכזית התאורה/עמוד התאורה. ניתן לבצע השוואת פוטנציאליים בסביבת מרכזיית התאורה ובסביבה הקרובה של כל עמוד תאורה על ידי אלקטרודות המוחדרות לאדמה בזוית 45 מעלות מסביב מרכזיית התאורה או עמוד התאורה.

כחלק מהשוואת פוטנציאלים יש לחבר גם את ברזלי הזיון של יסוד העמוד אל פס ההארקה שבעמוד. למרות האמור לעיל, כאשר מדובר במערכת תאורה הכוללת עמודי תאורה מתכתיים שלכל אחד מהם בסיס מבטון מזוין הטמון באדמה, כאשר עומק בסיסי העמוד עולה על 1 מטר, ניתן לקבל השוואת פוטנציאלים ראויה גם ללא הטמנת מוליך נחושת טבעתי חשוף מסביב כל עמוד תאורה. במקרה זה, ברזלי הזיון של העמוד, אותם יש לחבר אל פס ההארקה שבבסיס העמוד, מספקים השוואת פוטנציאלים ראויה בסביבת העמוד. חשוב להתקין פס הארקות העשוי מסגסוגת נחושת, ולא נכון להשתמש רק בפס הפלדה המגולוון שיוצא מהארקת היסוד של העמודים כפס הארקות, מכיוון שפס פלדה מגולוון זה הנמצא בתוך עמודי תאורה מחליד עם הזמן. כאשר מחברים את פס ההארקות אל פס הפלדה המגולוון, מחברים את מוליך ההארקה שבחתך 35 ממ"ר לפחות, ואת גוף העמוד אל פס ההארקות. גם במקרה של קורוזיה ביציאת החוץ, עדיין קיימת הארקה לעמודי התאורה, המתקבלת ממוליך ההארקה שבחתך 35 ממ"ר (המשמש במקרה זה כאלקטרודה אופקית). (ראה איור בנספח 2 לנוהל).

הערה: אחד הפתרונות ליישום שיטת הגנה נאותה בפני חישמול במתקני תאורה חיצוניים בהם מרכזיית התאורה היא מתכתית, ואין השוואת פוטנציאלים בסביבת העמודים, הוא ביצוע איפוס במרכזיית התאורה )כולל ביצוע השוואת פוטנציאלים סביבה (כלומר הגנה בפני חשמול בשיטת איפוס TN-C-S) והגנת עמודי התאורה בפני חשמול בשיטת הארקת הגנה (TT). במקרה זה כאלקטרודה משמש מוליך הארקה חשוף מנחושת בחתך 35 ממ"ר לפחות המותקן באדמה ומחובר אל פס ההארקות בעמוד בהתאם לתרשים שבנספח 2 לנוהל. בפתרון זה יש להקפיד על הפרדה בין הארקת המרכזייה לבין הארקת העמודים (הארקת המרכזייה תהיה מחוץ לתחום ההשפעה של הארקת עמודי התאורה). יש להדגיש שכאשר הזנת העמודים היא בכבל בעל 5 גידים, ינותק הגיד החמישי (הארקה) מהמרכזייה.

5.3 אפשרות נוספת להארקה במקרים של הארקת הגנה (TT) או איפוס (-,TN-S TN-C-S)

השיטה המועדפת להארקת עמודי תאורה כאשר אמצעי ההגנה המיושם הוא הארקת הגנה (TT) או איפוס (TN-C-S, TN-S) היא כאמור באמצעות מוליך נחושת חשוף, השלם לכל אורכו בחתך 35 ממ"ר לפחות. יחד עם זאת ניתן לבצע הארקה של עמודי תאורה בהתאם לנדרש בתקנות החשמל (מתקני חשמל לתמרורי הוריה (רמזורים) במתח שאינו עולה על מתח נמוך), מכיוון שבתקנות הללו קיימת התייחסות לעמודים מתכתיים המותקנים ברשות הכלל בהם משולבת מערכת חשמלית. בתקנת משנה 11(ב) בתקנות החשמל (מתקני חשמל לתמרורי הוריה (רמזורים) במתח שאינו עולה על מתח נמוך) העוסקת בהגנה בפני חשמול של עמודי הרמזורים, נקבע: "עמוד מתכת במתקן תהר"ם קבוע, המוגן בפני חשמול באמצעות איפוס (TN-C-S, TN-S) או באמצעות הארקת הגנה (TT), יוארק באמצעות מוליך הארקה (PE) מנחושת בחתך של 11 ממ"ר לפחות, אשר יתחבר ישירות או בעקיפין לפס ההארקה שבלוח הראשי של התהר"ם, נוסף על מוליך ההארקה (PE) הכלול בכבל הזינה". כלומר ניתן להאריק את עמודי התאורה המתכתיים באמצעות מוליך הארקה מנחושת בחתך 11 ממ"ר לפחות, אשר יחובר אל פס ההארקות הראשי שבמרכזית התאורה, בנוסף על מוליך ההארקה הכלול בכבל הזינה (אופן החיבור בין מוליך ההארקה הראשי לבין עמודי התאורה יבוצע לפי אחת השיטות המתוארות בנספח 1 לנוהל).

הערה:

בהתאם לתקנה 25 בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט) שטח החתך המינימלי של מוליך הארקה חשוף שזור מנחושת הניתן להתקנה באדמה הוא 25 ממ"ר. בהתאם לתקנה 18 אם מוליך זה מיועד לשמש גם כאלקטרודה אופקית שטח החתך המיזערי שלו צריך להיות 35 ממ"ר. לכן, מוליך הארקה שזור מנחושת בחתך של 10 ממ"ר איננו יכול להיות מותקן חשוף באדמה, ולכן יש להתקינו בתוך צינור.

5.4 בידוד מגן

בכדי ליישם את אמצעי ההגנה הזה במתקן תאורה יש להקפיד על כך שהציוד המותקן במתקן יהיה מסוג בידוד כפול:

  •  פנסי התאורה – פנסים בעלי בידוד כפול.
  •  מרכזיית התאורה – תותקן בתוך ארגז מבודד (מפוליאסטר) המיועד להתקנה חיצונית (בעל הגנה מכנית, עמיד בקרינת השמש, עמיד בתנאי מזג אוויר קשים).
  •  מגש אבזרים – המותקן בתוך העמוד, יהיה בעל בידוד כפול.
  •  מוליכים – כל המוליכים במתקן יהיו כבלים (בידוד כפול).
  •  כבל המזין את הציוד לא יכלול מוליך הארקה.

6. אמצעי הגנה בפני חשמול המותרים אף שאינם מומלצים ליישום במתקני תאורה

להלן התייחסות לאופן היישום של אמצעי הגנה בפני חשמול של מתקני תאורה המותרים אף שאינם מומלצים ליישום:

  •  מתח נמוך מאד.
  •  מפסק מגן הפועל בזרם דלף(פחת) כהגנה בלעדית.

6.1 מתח נמוך מאד

שימוש במתח נמוך מאד כאמצעי הגנה בפני חשמול אפשרי אולם אינו מומלץ מכיוון שהוא מחייב שימוש במוליכים בעלי שטח חתך גדול, שיאפשר העברת הזרמים הגבוהים הנדרשים במקרה זה. שימוש במוליכים בעלי שטח חתך גדול מייקר את המתקן ומסרבל את בניית המתקן. אמצעי זה מומלץ רק במקרים בהם ההספק הכולל של מתקן התאורה נמוך ביותר.

6.2 מפסק מגן הפועל בזרם דלף (פחת) כהגנה בלעדית

שימוש במפסק מגן הפועל בזרם דלף (פחת) כהגנה בלעדית אפשרי אולם אינו מומלץ משתי סיבות:

  •  בידוד לקוי באחד מפנסי התאורה עלול לגרום להפעלת מפסק המגן ולהפסקת מתקן התאורה בשלמותו, הדבר עלול לגרום לליקוי בטיחותי עקב העדר תאורה.
  •  המנגנון האלקטרו-מכני העדין והרגיש שבמפסק המגן עלול להיות מושפע מהרעידות והזעזועים הנוצרים ברחוב בעת מעבר כלי רכב (בעיקר כבדים) , ועלול לגרום להפסקת מתקן התאורה ללא סיבה ראויה.

7. הגנה בפני חשמול של בית תקע שירות המותקן במרכזית התאורה

הגנה בפני חשמול של בית תקע שירות המותקן במרכזית התאורה יכולה להתבצע על ידי מפסק מגן הפועל בזרם דלף או בשיטת הפרד מגן.

7.1 מפסק מגן הפועל בזרם דלף

יש להזין את בית התקע באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם העולה על 0.03 אמפר.

7.2 הפרד מגן

יש להזין את בית התקע דרך שנאי מבדל.

שנאי מבדל יזין בית תקע אחד בלבד.

8. בדיקת מערכת ההגנה בפני חשמול של מתקן תאורה

תהליך ביצוע הבדיקה של מתקן תאורה יבוצע בהתאם לנוהל 06-16-01 "בדיקת מתקני חשמל של לקוחות – דרישות כלליות".

החשמלאי נדרש להציג את תוכנית ההארקות של מתקן התאורה.

הבודק יבדוק שאמצעי ההגנה בפני חשמול המיושם במתקן עומד בנדרש בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט) וכן בנדרש על פי נוהל זה.

teora 1

 

teora 2